אדריכלית עליאל קיי, המכהנת כראש בית הספר לארכיטקטורה בבצלאל, מדגישה את הצורך בצפיפות עירונית אך מזהירה מפני התעלמות מהמקום הציבורי בתכנון. היא טוענת כי הבנייה הרוויה, אם נמוכה או גבוהה, לא צריכה לבוא על חשבון המרחב הציבורי, אלא להוות חלק אינטגרלי ממנו. קיי מאמינה כי אדריכלות היא מקצוע עם אחריות חברתית, ויש להחזיר את מעמד האדריכל לשולחן קבלת ההחלטות העירוניות. היא מדברת על פרויקטים כמו חידוש נמל יפו, שבו שואפים לשמר את החיים האותנטיים של המקום ולהנגישו לקהילות שונות. קיי גם מתמודדת עם השפעת הבינה המלאכותית על מקצוע האדריכלות, ומדגישה את החשיבות של חשיבה ביקורתית והכשרת דור חדש של אדריכלים שיתייחסו למורכבויות החברתיות והמרחביות בישראל. היא רואה בבצלאל מקום ייחודי שמאפשר לסטודנטים לפתח עמדות תכנוניות משמעותיות, תוך חיבור בין אדריכלות לאקטיביזם עירוני.